מקליד/ה זה כל כך פעם: הצעירים בישראל לא מבזבזים זמן על מילים

אתם צופים בתכנית טלוויזיה, ואז המתבגרת יוצאת מהחדר בעיניים נוצצות ומצמידה את הסמארטפון לפה. "ברור שאני באה! בואו נארגן את כל הכיתה". היא מתיישבת על הכורסה שלידם ואז אתם שומעים את חברה שלה "כן, אני עושה שיחת ועידה, בואו נעלה גם את יהלי ונופר, ונחליט לאן". ואז נשמע קולה של חברה אחרת, "בואו נקבע בשמונה". בינתיים המתבגרת צופה בקליפ שחברה אחרת שלה העלתה ברשת החברתית מיוזקלי, ואתם כבר לא מצליחים להתרכז בתכנית הטלוויזיה, בטח שלא להבין על מה המהומה.

בני הנוער כיום חיים בעולם אחר, מתנהלים בקצב אחר ומדברים אחרת. הילדים והנוער שלהם הם הדור הראשון של מהפכת המידע, יש שמכנים אותו "דור המסכים". הצעירים מבלים שעות ארוכות מול מגוון מסכים - סמארטפון, טאבלט, מחשב, טלוויזיה וקונסולות משחקים - וההשפעה של הטכנולוגיה על הדרך שבה הם מתקשרים עם ההורים ומתקשרים בינם לבין עצמם היא עצומה.

ההתקשרות הזאת משנה את האופן בו הם משוחחים, את הדרך שבה הם מביעים רגשות ואת היכולות החברתיות שלהם. המכשיר המשפיע מכולם הוא הסמארטפון, אשר עבור הצעירים הוא חלק אינטגרלי מזהותם ומאישיותם. דו"ח של חברת בזק, המבוסס על סקר, מראה כי דרך ההתקשרות הוויזואלית הולכת וגדלה על חשבון המילה הכתובה. בני הנוער בישראל מעדיפים תמונות, אימוג'ים או הודעה קולית כדרך התקשרות על פני המילה הכתובה. 86% מבני הנוער שולחים הודעות קוליות בווטסאפ במקום לכתוב הודעות, 46% מוסיפים אימוג'י כמעט בכל הודעה, ו-46% שולחים תמונה בווטסאפ במקום משפט או מילים.

בבדיקה שערכה עמותת "הצלחה" במשך השנים 2010 עד 2014 התברר שתלמידי ישראל מתקשים בס?פרות ובהבעה יותר מאשר במתמטיקה ובאנגלית. מהבדיקה עולה כי הישגי הבגרות הנמוכים ביותר אצל ילדי ישראל היו בספרות ובהבעה. ב-2010 עמד הציון הממוצע הארצי בספרות על 74.8 וב-2014 הוא עומד על 73.7. בהבעה המספרים יורדים מ-74.8 בשנת 2010 לממוצע של 72.6 ב-2014.

המסכים משפיעים לא רק על דרך ההבעה, אלא גם על אופן צריכת המידע. במחקרים שנעשו הוכח כי בני הנוער קוראים פחות ופחות ספרי קריאה. האינטרנט החליף את הספרייה, בטלוויזיה יש תכניות חינוכיות ובעלות מידע רב, הם מעדיפים צפייה בסרט על פני קריאה בספר ובסמארטפונים הם מקבלים את כל החבילה - מידע, כיף ותוכן אחר. נראה שהפופולריות של סדרת ספרי הארי פוטר היא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.

דרכי ההתקשרות השתנו, וההשפעה ניכרת גם על הדרך שבה פועלים בתי הספר. אמנם עדיין ישנן כיתות שבהן המורה מכתיבה והילדים כותבים, אך גם זה עתיד להשתנות. שילוב של טאבלטים, מחשבים ואתרים גורמים לילדים ללמוד ולהתחנך אחרת מאשר הוריהם. קצב החיים המהיר והכמויות האדירות של המידע אליהם נחשפים הצעירים, גורמים להם לדבר בתמצות, באופן שבו תמונה אחת שווה אלף מילים ואימוג'י אחד חוסך להם משפט ארוך שבו מובע הרגש שלהם.

המידיות והזמינות של בני הנוער, החיים בתוך שפע של אפליקציות ורשתות חברתיות, גורמים להתפתחות של תרבות "כאן ועכשיו", חסרת גבולות ברורים, שלה השפעה על מגוון רחב של תחומים - מהבריאות שנפגעת עקב הפאסיביות של הגוף, דרך הפרעות קשב וריכוז ועד קודים חברתיים חדשים של נימוס.

הנתונים והמחקרים מובילים למסקנה אחת: אנחנו חיים בתקופה של שינוי, ויש לילדים דרכי הבעה אלטרנטיביות שהטכנולוגיה מאפשרת להם. דרכי ההבעה שדורש מהם בית הספר שונות מדרכי ההבעה של הילדים מחוץ לבית הספר. אם בבית הספר הם נדרשים לכתוב או לנסח משפטים ארוכים כמענה לשאלה, הרי שמחוץ לבית הספר הם מביעים את עצמם במשפט קצר בטוויטר, בתמונה באינסטגרם או באימוג'י בסנאפצ'ט. המייל החליף את הגלויה, הווטסאפ חוסך חלופת מכתבים, באמצעות הסקייפ אפשר לעשות שיחת ועידה בינלאומית, והפייסבוק מאפשר ליצור חברויות עם אנשים מעיר אחרת או מדינה אחרת.

לא רק דרכי ההבעה של הצעירים משתנים לנגד עינינו. לנהר הגירויים השוצף של העידן הדיגיטלי יש השפעה על תחומים נוספים. חוקרים שונים טוענים כי השינויים שגורמת מהפכת המידע יוצרים את הבסיס למגוון רחב של תוצאות התפתחותיות משמעותיות מאוחרות יותר כגון השפעה על הבריאות הנפשית עקב תופעת השיימינג, פגיעה בביטחון העצמי, הקושי לפתור משברים ולשלוט בכעסים, וכן קושי בפיתוח ושמירה של חברות ויחסים קרובים. תסמונת "הילד הבלתי מווסת", כפי שהיא מכונה, יוצרת סביבה מאתגרת להורים, מטפלים ומחנכים, שלא פעם מתקשים להציב גבולות לתופעה.